האם הרופאים מודעים לכח שיש למילים שלהם? פעם שאלתי את הרופאה שלי האם היא מודעת לזה שהיא כמו אלוהים עבור החולה שיושב מצדו השני של השולחן במרפאה. והיא בצניעות האופיינית לה אמרה שאף פעם לא חשבה על זה ככה אבל פעם בעל של חולה שלה שנפטרה אמר לה בשבעה את אותו הדבר. גם ככה הביקור אצל הרופא מלחיץ, מפחדים לשכוח לשאול דברים ואחר כך לך תשיג את הרופא.
הרופאים מצידם רוצים להיות מדוייקים בתשובות שלהם. הם מסתמכים על סטטיסטיקות ומספרים ולא תמיד זוכרים שיושב מולם בן אדם חולה שכל מילה שלהם נחרטת במוחו ומשפיעה על גופו לפעמים לחיים או למוות. אני לא מאשימה את הרופאים. מבחינתם הם אומרים את האמת, את כל האמת בפירוט רב מדי לפעמים. הם נכנסים לפרטים ותיאורים כדי לא לפספס את האבחנה ואת הטיפול.
ומה שאנחנו כחולים צריכים באותם רגעים זה לא להתמקד בפרטי המחלה ובמה שעומד להתרחש. אנחנו צריכים מישהו שיבוא ויאמר לנו שהכל יהיה בסדר. אני מאחלת לכל חולה שימצא מישהו כזה.
עד אז מה שרציתי לאמר זה שאנחנו צריכים להיות מודעים להשפעה של המילים של הרופאים עלינו ועל הגוף שלנו. צריך לזכור שתמיד יש רופא אחר, טיפול אחר, מחקר חדש, שיטות טיפול אחרות מעבר לרפואה שיכולות לעזור, סיפורים של אחרים שהיו באותו מצב והחלימו או כל דבר אחר שיכול לעודד את רוחנו.
המילה האחרונה שצריכה להאמר היא לא זו שנאמרת על ידי הרופא. אלה המילים שאנחנו אומרים לעצמנו. בסופו של דבר מדובר בגוף שלנו ובבריאות שלנו. עצם המודעות לעניין יכולה לתת לנו המון כח בו נוכל להשתמש בתהליך ההבראה.
מוזמנים לקרוא סיפורי החלמה מעוררי השראה כאן באתר שלי ולהתמלא בתובנות ובכח.
