אל אפקט הפלצבו התוודעתי לפני הרבה שנים. בביקור אצלו, רופא עיניים אמר שיש לי וירוס בעין, אין לזה תרופה, והווירוס יעבור לבד בתוך שבוע. במהלך השיחה הבנתי ממנו שיש מטופלים המתעקשים לקבל תרופה, והוא נותן להם תרופות שאין בהן חומר פעיל, כמו דמעות מלאכותיות. החולים מאמינים שהטיפות יעזרו להם להבריא, ואכן כך קורה, מאחר והגוף מבריא את עצמו מהווירוס.
לאחר שהבנתי שלאמונה בהבראתי הייתה השפעה פיזית על גופי, ניסיתי להבין כיצד האמונה משפיעה על הבריאות הלכה למעשה. קראתי חומרים ומחקרים רבים ונחשפתי לאפקט הפלצבו.
אפקט הפלצבו התגלה בניסויים שנערכו לבדיקת היעילות של תרופות חדשות. המשתתפים בקבוצת הביקורת מקבלים כדור שאין בו חומר פעיל. למרות זאת, מצבם של כשלושים אחוזים מהמשתתפים בממוצע (יכול להגיע ל 70 עד 100 אחוז) שנטלו כדור פלצבו השתפר. את השיפור במחלתם החוקרים ייחסו לאפקט הפלצבו.
בעבר חשבו שאפקט הפלצבו הוא פסיכולוגי בלבד, עד שבמסגרת ניסויים על תרופות לשיכוך כאבים התגלה שהמוח מייצר חומרים כימיים ממשפחת המורפיום המשמשים כמשכך כאבים טבעי. מכאן הוברר שאפקט הפלצבו אינו פסיכולוגי.
האפקט המרפא של הפלצבו נתגלה שוב ושוב בחקר תרופות וטיפולים למחלות רבות ושונות, ולכן הפך לתחום מחקר בפני עצמו – כדי להבין איך הוא עובד.
כיום יודעים בבירור שאפקט הפלצבו משתמש בכימיקלים שנמצאים במוח. אפשר לדמות את המוח לבית מרקחת טבעי, המייצר חומרים שמרפאים את גופנו בדומה לתרופה. יש סבורים שאפקט הפלצבו לא נמצא רק במוח, והוא גורם לשרשרת של תגובות בגופנו.
המחקרים מוכיחים שוב ושוב שבתגובה לאמונה ולציפייה של החולים להטבה, גופם מפריש את החומרים החסרים להם לריפוי, כפי שנצפה באמצעי הדמיה שונים.
המחקר שהרשים אותי ביותר היה מחקר על חולי פרקינסון. לאחר נטילת כדור פלצבו, בתגובה לציפייה של החולים לשיפור בתנועתיות, המוח שלהם החל לייצר דופמין ברמות פי שלוש, באופן זהה לייצור הדופמין שמתרחש לאחר נטילת כדור פעיל שניתן לחולי פרקינסון. הדבר נצפה בסריקת MRI של מוחם לאחר נטילת כדור הפלצבו.
(המחקר הוזכר בסרט The power of the placebo – כוח הפלצבו, ששודר בעבר בערוץ 8 בהוט. כתבה על הסרט וסרטון על המחקר שנערך בחולי פרקינסון נמצא בחומרים להמשך קריאה – קישור בתחתית העמוד).
מחקר דומה נערך בחולי טרשת נפוצה, שקבלו טיפול פלצבו במקום תרופה רגילה. מצבם של 30 אחוז מהם השתפר. גם כאן צפו בשיפור בסריקת MRI של מוחם.
מבחינה רפואית יש בעיה אתית לתת לחולים כדורי פלצבו שלא בידיעתם. לכן נעשה ניסוי לבדוק מה תהיה השפעתם כאשר החולים יודעים שמדובר בפלצבו.
המחקר נערך על חולי תסמונת המעי הרגיז (IBS). נאמר להם שבכדור שקבלו אין רכיבים פעילים, ואף נכתב פלצבו על האריזה. לאחר שלושה שבועות חל שיפור אצל החולים בדומה לשיפור שנגרם מהתרופות. אחת המשתתפות במחקר אף חשה בריאה בזמן נטילת כדורי הפלצבו, ולאחר שהפסיקה ליטול אותם חזרו תסמיני המחלה. בסיפורה ניתן לצפות בכתבה אשר מופיעה בחומרים להמשך קריאה. (קישור בתחתית העמוד)
השימוש בפלצבו ברפואה אסור כעת בשל בעיה של אמון בין החולה לרופא.
בניסיונות להבנת תופעת הפלצבו, פרופ' קרוסיס מהמרכז לטרשת נפוצה בהדסה עין כרם דיבר על המחקר שמוזכר למעלה, והציע הסבר שמתמקד ביכולת הריפוי העצמית של הגוף. הוא אומר: "לגוף יש יכולת מסוימת אך ברורה ומובהקת להביא את עצמו להחלמה עצמית. כשלתכונה הזו מתחבר הפלצבו, הוא מאיץ את תהליך הריפוי העצמי ואת ההחלמה." (קישור למאמר בחומרים להמשך קריאה – קישור בתחתית העמוד)
ממה שקראתי וחוויתי על עצמי למדתי כי האמונה מייצרת את אפקט הפלצבו שמבריא את גופנו.
לא משנה במה אנחנו מאמינים, ברופא, כדור, טיפול רפואי, מטפל, שיטת טיפול, שינוי תזונה או כל דבר אחר.
האמונה והציפייה להבראה גורמים לגוף לייצר את החומרים הנחוצים להבראתו ממש כמו תרופה.
אם ניתן לגוף שלנו את האמונה בהבראתו – אפקט הפלצבו יופעל.
גופנו ייצר את החומרים הנחוצים להבראתו,
הגוף יבריא את עצמו – ואנחנו נהיה בריאים.
למחקרים ומידע נוסף בנושא הפלצבו – לחצו כאן
למאמר בנושא האמונה בבריאות מתוך הדרך שלי – לחצו כאן
