המורה שלי ליוגה אומרת תמיד שחשוב לנשום. בתקופת הקורונה, כשעשינו שיעורים בזום, היא תלתה בביתה שלט שעליו כתוב 'לנשום', כדי שנראה אותו בזמן התרגול. עוד לפני תקופת הקורונה היא שלחה אותי לסדנה של זהר פישמן שוורץ, רופאה וטרינרית ומורה בכירה ליוגה, כדי שאבין כמה חשוב לנשום נכון. זהר חוקרת כיצד הנשימה משפיעה על הגוף מבחינה מדעית, והיא ותלמידותיה מיישמות את הידע החשוב הזה בריפוי חולים במחלות שונות בעזרת תרגילי נשימה ושינוי דפוס הנשימה.
מסתבר שאנחנו נושמים כ- 18 פעם בדקה בממוצע, 20,000 פעם ביום. בעזרת תרגילי נשימה אפשר לשפר את איכות החמצן שמגיע לכל אברי הגוף ולהשפיע על בריאותם. השינוי יכול להיות מורגש כבר לאחר כעשר דקות של תרגול. כמובן שיש להמשיך ולתרגל לבד עד לשינוי של דפוס הנשימה הלקוי שגרם למחלה. בעזרת מכשירים שמודדים את איכות החמצן מתבצע אבחון לדפוס הנשימה שלכם.
לפי מחקרים שנערכו לחולים במחלות שונות כמו טרשת נפוצה, פיברומיאלגיה ופרקינסון יש דפוס נשימה מסוים. שינוי דפוס הנשימה יכול להביא לתוצאות משמעותיות ומהירות. למשל אחרי 10 דקות בלבד של תרגול הרעד בידיים של חולה פרקינסון נפסק; אחרי 25 דקות תרגול חולת פיברומיאלגיה לא חוותה סימפטומים של המחלה; התקפי חרדה פסקו לאחר 4-5 מפגשים; התקפי מיגרנה נעלמו לאחר 25 שנה, ועוד. כדי להגיע לשיפור קבוע יש להמשיך ולתרגל בהתמדה.
בלי שנהיה מודעים לכך, איננו נושמים באופן שווה משני הנחיריים. לאחר כמה שעות בהן אנו נושמים בעיקר מהנחיר הימני, הנשימה מתחלפת לנשימה בעיקר מהנחיר השמאלי וחוזר חלילה במחזוריות. כאשר המחזוריות משתבשת והנשימה מתבצעת בעיקר מנחיר אחד נוצרת מחלה בגוף. למשל נשימה מצד שמאל מקושרת לפרקינסון, אוטיזם ועוד. נשימה מצד ימין מקושרת לחרדה, מחלות לב, לחץ דם גבוה, רמות סוכר גבוהות ועוד. רוב המחלות קשורות לנשימה מהנחיר הימני. הנשימה משפיעה על הגוף גם דרך מערכת העצבים. נשימה מהנחיר הימני מפעילה את מערכת העצבים הסימפטתית, שמקושרת לסטרס ולעלייה במדדים כמו קצב נשימה ולחץ דם. נשימה מהנחיר השמאלי מפעילה את מערכת העצבים הפרסימפטתית שמקושרת לרוגע ולירידה במדדים אלו.
בשנים האחרונות נמצא קשר בין חוסר איזון של מערכת העצבים האוטונומית למגוון גדול של מחלות. אחד המדדים בהם משתמשים למדידת פעילות מערכת העצבים הוא HRV (Heart Rate Variability) . מחקרים הראו שערך נמוך של HRV מאפיין מגוון של מחלות ביניהן: אפילפסיה, דיכאון, דלקות מפרקים, נטייה להתקפי לב ועוד. גורם נוסף לירידה בערך HRV הוא סטרס.
ניתן למדוד את מדד ה HRV בעזרת שעון חכם או אפליקציה ייעודית.
יוגה ומדיטציה, תזונה בריאה ופעילות גופנית נמצאו כמשפרים את המדד. לתרגילי הנשימה יש השפעה גדולה על מדד זה ומכאן על בריאותנו.
לסיכום, דפוס נשימה לקוי משפיע בשלוש רמות:
- השפעה על המוח והגוף דרך מערכת העצבים
- השפעה כימית על ריכוזי החמצן והפחמן הדו חמצני בכל נשימה וכן על החומציות
- השפעה מכנית על פעילות האיברים הפנימיים
דרך שלושת רמות אלו מתחוללים כל השיבושים, הגופניים והרגשיים. אפשר לטפל בשיבושים אלה בעזרת שינוי דפוס הנשימה הלקוי.
מאחר והנשימה משפיעה על כל אברי הגוף ניתן להגיע לשיפור בבריאות במגוון גדול של מחלות. לדוגמה:
- מחלות אוטואימוניות ביניהן דלקות מפרקים, פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, קרוהן, לופוס ועוד
- מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון
- בעיות במערכת העיכול מצרבת, הרניה תורשתית ועד מעי רגיז ועוד
- מחלות ריאה, אסטמה
- בלוטת התריס
- בעיות בקצב הלב, לחץ דם ועוד
- סוכרת
- מיגרנה
- כאב כרוני
- שיעולים כרוניים
- קשיי ריכוז
אני מצרפת קישור לאתר של של זהר שנקרא 'יוגה, נוירולוגיה ואני' – https://zohar.yoga/
באתר מידע מחקרי רב ואחר ותרגילי נשימה למגוון של מצבים בריאותיים.
תנשמו ותהנו.
