בזמן המחלה קראתי באינטרנט מאמרים עליה ועל תסמיניה. באחד מהם נכתב שרוב החולים בה מפתחים דלקת בוושט שגורמת לצרבת, ואז התחלתי לפתח צרבת, מה שהבהיל אותי כסימן להתדרדרות. אחרי מספר ימים בהם סבלתי, כמעט לא אכלתי והייתי מודאגת מאוד, חשבתי מדוע פיתחתי צרבת דווקא עכשיו, ונזכרתי במאמר שקראתי. מאותו רגע עברה לי הצרבת. לימים התברו שהייתה לי דלקת בוושט, אך לא חשתי בצרבת בגלל השינוי שעשיתי בתזונה.
כך התוודעתי לאפקט הנוצבו. אפקט הנוצבו התגלה במחקרי פלצבו, בהם חולים שנטלו תרופות פלצבו לקו בתופעות לוואי של התרופה אותה חשבו שנטלו.
משמעות אפקט הנוצבו היא השפעה שלילית של טיפול דמה או כל חשיפה אחרת למידע על המחלה, שיכולה להביא להחמרה בסימפטומים של המחלה עד כדי מוות.
בשנות ה-70, בתקופה בה אמצעי ההדמיה לא היו משוכללים כמו היום, נאמר לחולה בשם סם שומאן, שלקה בסרטן והוא עומד למות בעוד שלושה חודשים. הוא אכן נפטר, אך בנתיחה שלאחר המוות נתגלה בגופו גידול קטן מאוד, שלא יכול היה לגרום למותו. מי שטיפל בו אמר שהוא לא מת מהסרטן אלא מהאמונה שיש לו סרטן סופני.
נמצא שלמילים שבהם משתמשים רופאים ואחיות יש לעיתים השפעה שלילית על המטופלים ועל תופעות הלוואי. (למחקר שנערך בנושא – קישור בסוף המאמר).
נוכחתי בכך כאשר הייתי עם בני בבדיקת אלרגיה, והאחות הזריקה לו חומר לבדיקה. שאלתי אותה מה אמורות להיות תופעות הלוואי של החומר במקרה והוא אלרגי אליו. האחות ענתה לי שהיא כבר לא אומרת לחולים על תופעות הלוואי, מאחר שנוכחה כי הם נוטים לפתח אותן עקב כך.
במחקרים שנערכו בנושא נמצא ששישים אחוז מהאנשים שמקבלים כימותרפיה נוטים לפתח בחילה מספר שעות לפני הטיפול.
תגלית נוספת שהתגלתה באקראי היא ההשפעה הגדולה שיש לפחד על הגוף. במחקר שנערך על סוג חדש של כימותרפיה, קבוצת הביקורת חשבה שהיא מקבלת את הכימותרפיה החדשה, אך למעשה קבלה עירוי של מים. לשלושים אחוז מהאנשים בקבוצת הביקורת נשר השיער מפני שהם חשבו שהם מקבלים כימותרפיה. הפחד מפני תופעת הלוואי גרם לגוף שלהם לייצר את תופעת הלוואי.
בדומה, נמצא שפחד וציפייה להחמרת הכאב אכן גורמים להחמרתו באמצעות הפרשת הורמון מסוים. (למחקר שנערך בנושא – קישור בסוף המאמר)
מסיבות אתיות וכדי שלא לגרום נזק למטופלים, אפקט הנוצבו נחקר הרבה פחות מאפקט הפלצבו. נראה שבדומה לאפקט הפלצבו התופעה נגרמת עקב כימיקלים המיוצרים במוח בהתאם לאמונה או לפחד.
בדו"ח מדעי על אפקט הנוצבו שפרסמו חוקרים גרמנים הם מעלים הצעה שמטופלים לא יקבלו מידע רב על תופעות הלוואי או הדברים השליליים שעתידים להתרחש. כיום הדבר אינו אפשרי מבחינה אתית. אך הם סבורים שגם למטופלים תפקיד חשוב באפקט הנוצבו, על ידי מודעות לכוחם של החוויות השליליות, הפחד והציפיות השליליות.
כחולה נחשפתי למידע שלילי רב באשר למהלך המחלה, בין אם מידע רפואי שנמסר לי או מה שקראתי באינטרנט, חולים שהכרתי ונפטרו מהמחלה, או תגובות של בני משפחתי, שחששו להתדרדרות המחלה ולא יכלו להסתיר זאת מפני.
אני סבורה שיש לנסות ולסנן ככל האפשר את המידע על המחלה אליו נחשפים החולים, ולעיתים אף את האנשים שבאים עמם במגע. זאת בידיעה שיש לנו אפשרות להשפיע על מהלך המחלה בעזרת גישתנו.
כאשר מודעים לאפקט הנוצבו והפלצבו ולהשפעתם על הגוף צריך לזכור שאנחנו יכולים באמצעות מחשבותינו, אמונתנו ופעולותינו להקטין את אפקט הנוצבו, לנסות להתמקד בהבראה במקום במחלה, ולחזק את אפקט הפלצבו והשפעתו המבריאה על הגוף.
למחקרים ומידע נוסף על אפקט הנוצבו והפלצבו – לחצו כאן
למאמר בנושא אפקט הפלצבו – לחצו כאן
