מחקרים בנושא אפקט הפלצבו
מחקר שנעשה על חולי פרקינסון
שם המחקר: ציפייה ושחרור דופמין: המנגנון של אפקט הפלצבו במחלת הפרקינסון
החוקרים : Raúl de la Fuente-Fernández ועמיתיו, אוניברסיטת בריטיש קולומביה, ונקובר, קנדה
תקציר המחקר:
החוקרים מציינים כי כוחו של הפלצבו כמשפר מצבים רפואיים כמו מחלת הפרקינסון הוכח כבר מזמן. במחקר זה המדענים מביאים הוכחות לייצור עצמי משמעותי של דופמין אצל חולי פרקינסון כתגובה לטיפולי פלצבו, כפי שנצפה באמצעי הדמיה. החוקרים מסכמים שממצאיהם מראים שאפקט הפלצבו אצל חולי פרקינסון הוא רב עוצמה, ומתהווה באמצעות הפעלת מערכת הדופמין הפגועה.
מחקר על חולי דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס) שעברו ניתוח בברך (ארתרוסקופיה ) לעומת ניתוח דמה
שם המחקר: ניסוי עם קבוצת ביקורת של ניתוח ארתרוסקופי עבור אוסטיאוארתריטיס של הברך
החוקרים: J. Bruce Moseley ועמיתיו
תקציר המחקר
חולי אוסטיאוארתריטיס רבים מדווחים על הקלה בכאבים לאחר ביצוע ארתרוסקופיה של הברך. הסיבה להקלה לא ברורה. על כן נערך ניסוי בו החולים חולקו לשלוש קבוצות. בשתיים מהן בוצע ניתוח לברך. באחת מהן בוצע ניתוח פלצבו. החולים בקבוצת הפלצבו קבלו חומרי הרגעה, ונעשה חתך בברך, החולים האלה ראו על המסך מהלך ניתוח של חולה אחר, והרופאים התנהגו כאילו בוצע ניתוח. למעשה לא בוצע שום טיפול והברך נתפרה בסיום.
המשתתפים במחקר נבדקו בכמה נקודות זמן לאחר הניתוח. החוקרים מציינים כי באף נקודת זמן לא נמצא יתרון בשיפור הכאב או בתפקוד הברך אצל הנבדקים שעברו ניתוח לעומת אלה שהיו בקבוצת הפלצבו.
קישור למחקר באנגלית: A Controlled Trial of Arthroscopic Surgery for Osteoarthritis of the Knee
מחקרים בנושא אפקט הנוצבו
שני מחקרים שנעשו על השפעת אפקט הנוצבו על הכאב:
שם המחקר: כאשר מילים מכאיבות: פענוח המנגנון של אפקט הנוצבו1
שם המחקר: השפעה שלילית על רגישות מוגברת לכאב: איך חרדה מובילה לכאב2
החוקרים: פ. בנדטי ועמיתיו, המחלקה למדעי העצב, אוניברסיטת טורינו, איטליה
תקציר של שני המחקרים:
אפקט הנוצבו הוא התופעה ההפוכה לאפקט הפלצבו, כאשר הציפיה לתוצאה שלילית יכולה להוביל להחמרה של סימפטום. החוקרים במחקר הראשון מציינים סיטואציות טבעיות בהן קיים אפקט נוצבו כמו השפעה של אבחנה שלילית על החולה, או חוסר אמון של החולה בשיטת הטיפול.
בשני המחקרים ניסו לבדוק את המנגנונים והתהליכים המופעלים בגוף בהשפעת אפקט הנוצבו.
במחקר הראשון השתמשו באמירות שמרמזות על תוצאה שלילית, כך שהנבדק ציפה להחמרה קלינית. במחקר השני השתמשו בחומר שנאמר לנחקרים שיוביל להגברת הכאב.
האמירות השליליות במחקר הראשון או הציפיה לכאב במחקר השני הגבירו את החרדה מפני הכאב הצפוי. חרדה זו גורמת לייצור של הורמון בשם כוליציסטוקינין (CCK) אשר מאפשר את העברת הכאב בקלות רבה יותר. התוצאה הינה הגברת הכאב.
מחקרי הדמיית מוח הראו כי העוצמה של גירוי כואב גבוהה יותר כאשר יש ציפיות להגברת הכאב. הדבר נצפה בשינויים בפעילות של אזורים מסוימים במוח.
במחקר הראשון מוזכר כי נמצאה השפעה של אמירות שליליות גם על מחלת הפרקינסון.
ממצאי המחקר הראשון מצביעים על התפקיד החשוב של ההשפעה הפסיכולוגית על תוצאות הטיפול באמצעות אפקט הנוצבו, והתופעות שנגרמות כתוצאה ממנו. לדברי החוקרים אפקט הנוצבו יכול להוות נקודת תורפה הן במהלך המחלה והן בתגובה לטיפול.
2. קישור לתקציר המחקר באנגלית:
Nocebo hyperalgesia:
how anxiety is turned into pain
מחקרים בנושא אפקט הפלצבו והנוצבו
מחקר על השפעות של משאף דמה על חולי אסתמה
שם המחקר : השפעות של אמירה על פעילות בדרכי הנשימה אצל נבדקים אסתמתיים
החוקרים: T. Luparello ועמיתיו, Downstate Medical Center, ניו יורק, ארה"ב.
תקציר המחקר:
במחקר השתתפו 80 נבדקים. 40 מהם היו בריאים ו – 40 אסתמתיים. נתנו לנבדקים לשאוף מתוף משאף שהכיל מי מלח, ונאמר להם שהמשאף מכיל אלרגנים שיכולים לגרום להם להיצרות בדרכי הנשימה ואף להתקף אסתמה.
19 מתוך 40 הנבדקים האסתמתיים (48 אחוז) חוו היצרות בדרכי הנשימה. 12 מהם חוו התקף אסתמה מלא. באלו שחוו התקף אסתמה טפלו במשאף נוסף שהכיל את אותו החומר. כך שלמעשה הם נרפאו באמצעות אפקט הפלצבו.
אצל כול הנבדקים הבריאים לא נרשמה תגובה כלשהי למשאף.
קישור למחקר באנגלית Influences of suggestion on airway reactivity in asthmatic subjects.
מחקר שנעשה על השפעת אופן הייעוץ של הרופא לחולה – חיובי או שלילי
שם המחקר: יעוץ רפואי : האם יש טעם בייעוץ חיובי?
החוקר: K B Thomas, המחלקה לטיפול רפואי ראשוני, אוניברסיטת סאות'המפטון, בריטניה
תקציר המחקר:
במחקר השתתפו 200 חולים שהגיעו לייעוץ רפואי עם סימפטומים שונים, אך לא נמצאה להם אבחנה. החולים חולקו לארבע קבוצות: ייעוץ שבוצע באופן חיובי עם או בלי טיפול, וייעוץ שבוצע באופן לא חיובי עם או בלי טיפול. בייעוץ החיובי ניתנה לחולה אבחנה ברורה, ונאמר לו שהוא יבריא תוך כמה ימים. אם לא ניתן לו מרשם, נאמר לחולה שאין צורך בטיפול. כאשר ניתן מרשם נאמר לחולה שהתרופה תשפר את מצבו בוודאות. הייעוץ השלילי נעשה בצורה של חוסר וודאות. הרופא אמר לחולה: 'אני לא יכול לדעת בוודאות במה מדובר'. אם לא ניתן לו מרשם, הרופא סיים את דבריו במילים "ולכן לא אתן לך מרשם". כאשר ניתן מרשם הרופא אמר לחולה שהוא לא בטוח שזה יעזור, ואם אין שיפור במצב על החולה לחזור לרופא לאחר מספר ימים. המרשם שניתן היה לתרופת פלצבו.
אחרי שבועיים חזרו אל החולים לבדוק את מצבם. לא נמצא כמעט הבדל בין הקבוצות של אלה שקבלו טיפול או שלא קבלו. מצבם של 53 אחוז מאלו שקבלו טיפול השתפר, לעומת שיפור במצבם של 50 אחוז מאלו שלא קבלו טיפול.
לעומת זאת היה הבדל גדול בין שתי הקבוצות שקבלו ייעוץ שלילי או חיובי. בקבוצה שקבלה ייעוץ חיובי מצבם של 64 אחוז מהחולים השתפר. בקבוצה שקבלה ייעוץ שלילי השתפר מצבם של 39 אחוז בלבד.
המחקר מלמד על חשיבות היחס של הרופא לחולה, יותר מאשר מתן מרשם.
החוקרים מציינים כי בעבר הרופאים התייחסו לחולים באופן יותר חיובי וסמכותי. לסמכותיות של הרופא הייתה השפעה מרגיעה על החולים, ובעצם פעלה כאפקט פלצבו שתרם לריפוי. היום הגישה של הרופאים היא יותר מדעית, משתפת ופחות סמכותית. הרופא כבר לא נתפס כמרפא רב עוצמה. החוקרים סבורים שיש מקום למחקרים נוספים על השפעת הגישה של הרופא על ההחלמה של החולים.
קישור לתקציר המחקר באנגלית General practice consultations: is there any point in being positive?
