שם: אורית רז
טלפון נייד: 052-2677636
כתובת מייל: Orit7346@gmail.com
זהו סיפורה של אורית, נשואה ואם ל- 2 ילדים, גרה בתל אביב, עבדה שנים בתפקידים בכירים בניהול בתי מלון וכעת מטפלת הוליסטית:
"במשך שנים הרגשתי צורך להיות הרעיה הכי טובה לבעלי, האימא הכי מושלמת לילדיי, זו שהבית שלה תמיד מתוקתק, שהאוכל שהיא מכינה תמיד הכי טעים ושהקריירה שלה מסודרת. פיתחתי קריירה במלונאות. חייתי חיים שלמים בשיפוט עצמי, וייסרתי את עצמי על כך שלא עמדתי בציפיות. הדחקתי הכול פנימה ולא אמרתי אף פעם את מה שאני חושבת באמת.
כל זה נמשך עד היום של התאונה. התאונה לא הייתה דרמטית מבחינה פיזית, אבל מבחינה מנטאלית הכול התפרץ. ידעתי שמשהו בי נגמר ואי אפשר יותר.
עם הזמן התפתחו אצלי כאבי תופת בכל הגוף. לא יכולתי להזיז את הידיים והרגליים ולעשות פעולות פשוטות. שכבתי במיטה שנתיים וחצי ובכיתי. עברתי את כל הרופאים, הבדיקות, המטפלים והתרופות שלא באמת עזרו לי. הייתי עסוקה בשאלה: "למה זה מגיע לי?". הרגשתי בודדה בעולם. הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי. במקביל – לא מוצאים כלום בבדיקות. אין שום פרמטר שמעיד על מחלה פיזית. אז מה בעצם יש לי?
בני משפחתי דאגו והציעו לי לצאת לעבודה כמה שעות ביום. מצאתי עבודה במלון לשש שעות ביום, מה שהסתבר כסבל נוראי. ואז הגיע הרגע שהרגשתי שאני לא רוצה יותר לחיות! בוקר אחד, בדרך לעבודה, התקשרתי לחברה והודעתי לה שאני רוצה למות. היא ענתה שהיא עסוקה ושתחזור אלי יותר מאוחר, ולא התקשרה שוב. בדיעבד הבנתי שקבלתי ממנה מתנה. ה"כאפה" הזו העירה אותי. הבנתי שאני לא רוצה למות, התעוררתי, התעוררות חזקה ועוצמתית.
ואז כאילו מישהו שמע את קריאת ההתעוררות שלי, והקדימו לי בארבעה חודשים תור לראומטולוג. באותה פגישה סוף סוף נמצא שם למחלה שלי – קוראים לה 'פיברומיאלגיה'. והרופא אמר לי: "את לא משוגעת".
ישששששש! אני לא ממציאה, זה אמתי!
עם הידיעה הזו החלטתי שאני יוצאת למסע ריפוי עצמי. החלטתי שאני באמת רוצה לחקור ולבין למה אני לא מאושרת מבפנים. אני צריכה להיכנס פנימה, בלי פחד, בלי מסכות, לגרד את הפצעים ולשחרר כעסים. לסלוח לעצמי ולאחרים. הגעתי למטפלת הוליסטית שיחד יצאנו למסע עמוק ומשחרר. גיליתי בתהליך הזה שיש בי המון כוח ועוצמה. בהמשך גם למדתי אצלה.
זה לא קרה ביום אחד, זה היה תהליך ארוך של ריפוי. למדתי שאני צריכה לאהוב את עצמי, ולתת לעצמי את המקום שמגיע לי.
הבנתי שיש חיבור חד משמעי בין גוף לנפש, ובעיקר סלחתי לאורית הקטנה שבתוכי. במקביל הפסקתי בהדרגה לקחת את כל התרופות ומאז אני בלי כדורים. הגוף שלנו מספיק חכם בשביל לרפא את עצמו.
היום אני בטוחה שאם לא הייתי מגיעה לתחושה הזו של סף מוות לא הייתי עוברת את התהליך הזה שאפשר לי באמת לבחור בחיים ולהשאיר את העבר מאחור.
רציתי לשתף אתכם בתובנות שלי מהמסע:
תזעקו את הכאב, הכעס והתסכול – תוציאו החוצה.
שחררו את הטינה והמרירות מהנפש.
תאהבו את עצמכם גם בדברים הקטנים, תעריכו את עצמכם
תאמינו בעצמכם ולכו אחרי החלומות והתשוקות שלכם.
עצרו והקשיבו מהו המסר של הגוף: מתי הכאב מגיע? מתי הוא מתגבר? האם יש רגעים של הקלה? מתי זה קורה?
אתם תגלו חיבור עמוק וחזק שלא האמנתם שהוא קיים.
אל תישארו באזור הנוחות שלכם.
תשנו את המחשבות והאמונות שנמצאות אצלכם בראש, ותבחרו מה שאתם רוצים באמת מהחיים.
תחליטו אתם מה מותר ו- אין אסור.
לכל מחלה ולכל אחד יש את הדרך הספציפית שלו להבריא – אין דרך אחת שמתאימה לכולם ואין פתרון אחד לכולם.
אצל כל אחד ואחת המחלה פרצה מסיבות אחרות ואצל כל אחד ואחת יושב משהו באמונות שלו וכך גם פועל מנגנון הריפוי העצמי.
מעל עשר שנים למדתי טכניקות רבות לטיפול גוף נפש כמו עיסוי הוליסטי, מאסטר ברייקי וב NLP ועוד. עזבתי את עבודתי כעוזרת מנכ"ל מלון והלכתי אחרי הלב שלי. אני מטפלת בנשים שסובלות מכאב כרוני, עוזרת להן לעשות שינוי בחיים, להבריא ולחיות חיים טובים ומאושרים.
סיפורי ההחלמה נועדו למתן השראה בלבד לחולים.
אין בהם משום המלצה על מטפל או שיטת טיפול כלשהי.
