איך לפעמים יכול לצאת דבר טוב מדבר רע?
לא מזמן התחילו בשיפוץ של הרחוב שלנו שכולל החלפת המדרכות וכך קרה שבן-יום עברנו לגור בתוך אתר בניה מלא אבק וללא חניה. האבק גרם לי לאלרגיה אז אני מרגישה נצורה בביתי עם חלונות סגורים ומשתדלת לעבור ברחוב כמה שפחות. לכן התחלתי להחנות את הרכב ברחוב אחר שמתחתינו אליו אפשר לצאת מיציאה אחרת של הבניין. מהרכב לבית שלי צריך לטפס 90 מדרגות – ספרתי אותן. בהתחלה זה היה נראה לי קשה ומפרך. בהמשך התחלתי להתייחס לזה כאל פעילות גופנית. אני עולה את כל המדרגות בלי לעצור, מגיעה מתנשמת ומרגישה שאני משפרת את הכושר שלי וגם את סיבולת לב הריאה שלי. זה מצויין לעשות את זה על הדרך כי באופן רגיל אני מתאמצת הרבה פחות בתרגול היומיומי שלי. אז החלטתי שאמשיך לחנות שם ולשפר את הכושר שלי גם כשיסתיים השיפוץ של הרחוב.
ואם מדברים על הנושא זה מזכיר לי שפעם המטפל שלי שאל אותי אם הייתי מוותרת על המחלה שלי. אז אמרתי לו שלא והוא מאוד התרגש מזה. עם כל הקושי והסבל שעברתי המחלה הביאה אותי להיות מי שאני היום ולעשות דברים שלא חלמתי שאני יכולה לעשות. מוזמנים לקרוא עלי ועל תהליך ההחלמה שלי כאן באתר שלי גילי ניר – הבריאות שלכם בידיים שלכם.
